<h1>רבינו ירוחם נ"ט ח"ב</h1>
<h2>דף ג:</h2>
בחנוכה על המת נשים מענות ומטפחות אבל לא מקוננות נקבר המת לא מענות ולא מטפחות. מענות ר"ל שכלן עונות כאחד קינה פירוש שאחת מדברת וכלן עונות. ותלמי' חכם שמת מספידין אותו ומותר כל זה שכתבנו כי אין מועד לפני תלמיד חכם כל שכן חנוכה ודוקא בפניו אבל שלא בפניו לא [ו]יום שמועה (כיום ש)[כ]לפניו דמי כל זה פשוט במועד קטן. אם אומר צדוק הדין וקדיש על מת בחנוכה תמצאנו מבואר בענין פורים [נ"י ח"א] כי דינם שוה בזה.
<h2>דף כט:</h2>
ר"ח טבת שחל להיות בחול מוציאין ב' תורות באחד קורין [ג'] של ר"ח וא' קורא בשל חנוכה בספר שני כך פשוט במגלה וכן פסק רי"ף. ר"ח טבת שחל להיות בשבת מוציאין שלשה תורות באחד קורא ו' בסדר השבוע ובשני קורא השביעי בשל ר"ח והמפטיר קורא בשלישי בשל חנוכה כך פשוט ומוכח במגלה וכתב גאון בתשובה שאין אומרין קדיש בספר הראשון כיון שלא גמרו עדין חובת היום שהם ז' עולין אלא אחר הספר השני אומר קדיש וכן אחר השלישי, שאין אומרים קדיש אלא אח' ז' דשבת או ה' די"ט וכן כתב הרא"ש. ר"ח שחל להיות בשבת אין מפטירין בשל ר"ח אלא בשל חנוכה משום פרסומי ניסא ועוד דסליק מיניה שהמפטיר קורא בשל חנוכה כך כתבו המפרשים בשבת בההיא דנר חנוכה וקדוש היום וכו' [שבת כ"ג ע"ב].
<h2>דף לא.</h2>
בחנוכה בכל יום מוציאין ספר תורה וקורין שלשה בפרשת קרבנות נשיאים כי כל יום שאין בו מוסף אין קורים אלא שלשה כך פשוט במגלה. ומפטירין בשבת של חנוכה בנרות זכריה שהיא רני ושמחי ואם יארעו בו ב' שבתו' מפטירין בשבת ראשון בנרות זכריה ובשבת שניה בנרות דשלמה כך פשוט במגלה וכן פסק רי"ף.
